פיסול – אמנות תלת ממדית

פיסול – אמנות תלת ממדיתעוד משחר ההיסטוריה, יצר האדם פסלים מחומרים טבעיים שמצא בסביבתו כמו אדמה, עץ, אבן ועצמות.לרוב היו אלה כלים פרימיטיביים שעם הזמן נוספו להם קישוטים ועיטורים. פיסול פרימיטיבי, נוצר בידי אנשים שמעולם לא באו במגע עם התרבויות המפותחות ואינם יודעים קרוא וכתוב. בכל חלק מהעולם יש את סוג וסגנון האמנות שלו.

מה שנחשב לאמנות פרימיטיבית בפיסול, עשוי להיות חפצים וכלים לשימוש בחיי היום יום, או חפץ שמשמש לפולחן דתי, אם אלה פסלים המסמלים את תפקידי האלים או מסכות המשמשות לפולחן.סקירה היסטורית של התפתחות התקופות השונות בפיסול, כוללת תרבויות אזוריות כמו  אמנות הפיסול המצרית, האשורית הקולומביאנית, האפריקנית, היפנית ועוד.או אמנות הפיסול הקלאסי, אמנות יוונית, רומית, גותית, אמנות הרנסנס, הברוק ועד לאמנות הפיסול המודרני.  יצירות הפיסול הן בעלי נפח ממשי –תלת-מימד, ובאות לידי ביטוי בחומרים ובטכניקות שונות: גילוף וחיטוב, גריעה והוספה. בחומרים כגון אבן, עץ, חומר, ברונזה ומשילוב חלקים קיימים.יסודות הפיסול זהים ליסודות הרישום והציור, אלא שנוספת להם ההתעסקות של האומן במסה ובמרחב אמיתיים.בתהליך העבודה של הפסל ישנם מספר שלבים:

1. שלב א': סידרה של רישומים בהם מעלה הפסל את רעיונותיו, או רישום לפי מודל.
2. שלב ב': יצירת דגם קטן מחומר גמיש, המאפשר לפסל לערוך שינויים.
3. שלב ג': הגדלת הדגם לפסל הגמור, בכל חומר שהפסל בחר מראש.

דרכי העבודה של הפסל:

1. פיסול ע"י גריעה, כלומר מחומרים קשים שמגלפים או מסתתים אותם כמו אבן, עץ ושנהב.
2. פיסול ע"י הוספה, כלומר מחומרים רכים המתקשים אחר כך כמו חומר (טרקוטה), שעווה, פלסטלינה, פימו, עיסת נייר ועוד.

בבתי ספר ובחוגים לציור ופיסול מלמדים פיסול בחומרים שונים כמו פיסול בחומר (חימר), באבן או בעץ. לרוב, בחוג פיסול, לומדים לפסל בחימר, זהו חומר שכיח, רך ונוח מאוד לפיסול, במיוחד בחוג פיסול לילדים.

סוגי חומרים המשמשים לפיסול ודרך עבודת הפסל בכל אחד מהם:

פיסול בעץ: הפסל בוחר את העץ לפי מידת הקשיות שבחר לעבוד בה,  הפסל עובד בעזרת כלים שונים על מנת לחתוך, לגלף ולשייף את הפסל. את פסל העץ ניתן לעשות בכמה חלקים הניתנים לחיבור.

פיסול באבן: החומר המסורתי לפיסול באבן הוא-שיש לבן. הפסל בוחר גוש שיש, מסמן עליו לפי הדגם שהכין, ומתחיל לפסל ע"י גריעה, בתחילה עם איזמל ופטיש לגריעת החלקים הגדולים, ואחר כך עם מפסלות ושופינים.כמובן שישנם גם סוגי אבנים בעלי מרקמים וצבעים שונים שהפסל בוחר לפסל בהם.

פיסול בחומר: חומר שרוף ניקרא טרקוטה, טרה-אדמה קוטה-שרוף. צבעו של החומר הוא חום בהיר,אדמדם או לבן. החומר הוא רך וניתן בקלות לעצב ממנו צורות שונות. שיטת העבודה של הפסל כאשר הוא מפסל בחומר היא של הוספה וגריעה. לאחר שהפסל מוכן, יש לרוקן את תוכנו על מנת למנוע מבועות האוויר להישאר בחומר, אחר כך יש ליבש את הפסל ולשרוף אותו בתנור מיוחד ב-900 עד 1200 מעלות, תלוי אם הפסל עבר ציפויי באנגוב- חומר צבעוני המכיל מתכות ויוצר מעטה זכוכיתי לאחר השריפה (אמייל). בפיסול בחומר ניתן להכין העתקים ע"י בניית תשליל (נגטיב) של הפסל המקורי בגבס. תבנית זו מאפשרת יציקה חוזרת של הפסל כיוון שהחומר אינו נידבק לגבס.

פיסול בברונזה: פיסול בברונזה, הוא למעשה יציקת ברונזה של פסלים העשויים חומר בשיטת השעווה האבודה. תחילה הפסל יוצר פסל מחומר, אחר כך הוא מכסה אותו בשיכבה של שעווה. על השעווה יוצקים חומר סמיך כמו בוץ. לאחר ששכבת החומר מתייבשת החומר מוכנס לתנור, השעווה נמסה ונוצר חלל בין שתי שכבות החומר. לחלל זה, יוצקים ברונזה נוזלית וכאשר הברונזה מתקשה, שוברים את המעטפת החיצונית והפנימית ולבסוף, מלטשים ומבריקים את הפסל המוכן.

הפיסול המודרני: בפיסול המודרני אין גבול לסוגי החומרים ולצירופיהם האפשריים. זוהי שיטה של בניית צורות באמצעות צירוף חלקים, בין אם הם חלקים  שהוכנו באופן שיתאימו לצורה הסופית ובין אם זוהי הרכבה של הפסל מגרוטאות, חלקי מכונות וכדומה.