השטיח הפרסי

השטיח הפרסי הוא המפורסם ביותר מבין סוגי השטיחים השונים. טוויית שטיחים קיימת ברוב במדינות אך המבוקשים ביותר הם אלה המיוצרים כיום באיראן. בעבר היו השטיחים הפרסיים בעלי משמעות מיוחדת ונחשבו לאיכותיים ויוקרתיים. הם היוו סמל לעושר ולמעמד ונמצאו דרך קבע בארמונותיהם ואחוזותיהם של מלכים ועשירים רבים.

על פי עדויות היסטוריות ותגליות ארכיאולוגיות, אמנות טוויית שטיחים פרסיים היא אמנות עתיקת יומין הנמשכת כבר אלפי שנים. החומרים מהם היו עשויים השטיחים הללו הם בעיקר צמר ומשי.

רק בתקופתה האסלאמית של ממלכת פרס, הפכה אמנות טווית השטיחים לתעשייתית. הצמר שנועד לטווית השטיחים הופק מעדרי כבשים שגודלו במיוחד למטרה זו.באותה תקופה השתמשו בשטיחים כאמצעי לתשלום מסים במקום מזומן.

כיום, החומרים המשמשים לטווית שטיחים הם הצמר והכותנה.קיים שימוש בסוגי צמר שונים, כדוגמת זה המופק משיער גמלים. ישנם שטיחים פרסיים העשויים ממשי, אך הם נדירים יותר ונמצאים ומיועדים בדרך כלל לתלייה על קיר ולא לכיסוי רצפה.

מבחינת עיצוב השטיח, ניתן לראות גורם מאפיין מרכזי אחד המדגיש את מרכז השטיח וסביבו עיטורים וקישוטים שונים התחומים במסגרת. המאפיין המרכזי שונה בין השטיחים וישנם כאלה המציגים נושאים שונים  כגון: צורות הנדסיות קישוטי פרחים או צורות שונות של מבני דת הקשורים לאסלאם.

אריגת השטיח הפרסי קשה ומסובכת. אריגה טובה ואיכותית של שטיח עלולה להתמשך על פני תקופה ארוכה של מספר חודשים ואף שנים. בתחילה מכינים שתי וערב מחוטי צמר או כותנה עבים. לאחר מכן מכינים בסיס של קשרים המהווים את תחילתו של השטיח. קושרים חוטים בצבעים שונים כדי ליצור את הדוגמה הנדרשת. לעתים הדוגמה מאוירת מראש ועליה מתבסס האורג, אך יש מקרים בהם  נעשית העבודה על סמך זיכרון ומועברת מדור לדור במשפחתו של האורג. ניתן למצוא הבדלים בין השטיחים הפרסיים עצמם  בכמות הקשרים לסנטימטר רבוע, ישנם שטיחים עם מעט קשרים אך גם שטיחים איכותיים ויוקרתיים במיוחד שניתן למצוא בהם מאות קשרים לסנטימטר רבוע. שני סוגי הקשרים העיקריים הם: קשר טורקי- סימטרי וקשר פרסי א - סימטרי בו משתמשים בעיקר לאריגת שטיחים עדינים יותר.