צעצועי עץ בעולם שלנו

                                        צעצועי עץ בעולם שלנו

    צעצועים קיימים מכל חומרי גלם אפשריים שיש בעולם, בכל צורה, צבע וסוג. הילדים של ימינו מוצפים מכל הכיוונים בשוק של צעצועים שרק מחכה לבחירה שלהם, בתור ילד, אני זוכר דמויות קלאסיות בתור צעצועים, דמויות כמו: פינוקיו, מיקי מאוס ועוד חביבים וטובים, המשותף לכל אותם דמויות הן שהם היו צעצועי עץ, צעצועי עץ פשוטים אך מרהיבים. דמות כמו פינוקיו כצעצוע עץ הייתה פשוט תענוג של צעצוע, המשקל, הפרטים, הצבעניות, כל דבר הכי קטן היה מוקפד ברמה חסרת פשרות. אני מניח שהיום זה קצת מוזר לחשוב על זה אבל צעצועי עץ שהיו לי, לפחות חלקם נעשו במלאכת יד וזה ניכר בתחושה ובהרגשה כשמשחקים איתם.     

    אנו שיודעים ומכירים צעצועי עץ פשוטים ומדהימים, משמשים עכשיו כארנק של ילדים מפונקים שכבר יש להם הכול בעולם ותמיד דוחפים להם עוד, עוד צעצועים, עוד מתנות, עוד קניות, עוד דברים ומוצרים שניתן לצרוך. צעצועי עץ, הם כבר לא מה שהיה פעם, צעצועי העץ של היום, הם עולם ומלאו ביחס לצעצועים שהיו לנו, אני שיחקתי עם צעצועי עץ בסיסיים ביותר, פינוקיו ואולי כמה דמויות דיסני קלאסיות כמו דונלד דאק, מיקי מאוס וכו', גם כן מעץ. מעולם לא חשבתי שחסרים לי עוד צעצועים. הילדים של היום, נהנים מצעצועי עץ מדהימים, ברמה מאוד גבוהה, קיימים אין ספור משחקים, צעצועים, תכשיטים עם כל הקישוטים שבעולם, הכול כדי לרצות את הילדים, אך הם אף פעם לא מרוצים.

    צעצועי עץ והמציאות שלנו כיום? תעצרו ותחשבו על זה לרגע: כשהיינו ילדים והייתה לנו טלוויזיה שחור לבן וצעצועי עץ פשוטים, עוד לפני שהפלאפון הראשון היה בכלל בתכנון, המשפט שייצג אותנו הכי טוב היה: "כשאין לך, לא חסר לך". מה זאת אומרת? היו לנו רק צעצועי עץ פשוטים ולא היה חסר לנו שום דבר, הייתה לנו ילדות נפלאה, פשוטו כמשמעו. מה המשפט שמייצג את הילדים של היום: "יש הכול וזה אף פעם לא מספיק". הילדים של היום הם אנטי- תזה לילדות שלנו, לא חסר להם כלום והם תמיד רוצים עוד. האם הילדות שלהם היא טובה יותר משלנו? אני בספק גדול מאוד. הרי לנו היה טוב מאוד עם צעצועי העץ הפשוטים שהיו לנו, בלי פלאפון ובלי אייפון, לעומת זאת לילדים של היום, לכאורה יש כל דבר שהם רק יכולים לדמיין עליו, אני כבר לא מדבר על צעצועי עץ אפילו, יש להם כל דבר שילד יכול לחלום עליו, אבל לא טוב להם. זה מזכיר לי משהו שסיפר לי חבר פעם: הוא אמר שמה שלא נמצא באוצר המילים שלך, למעשה, איננו קיים בעולמך. מה שאינך יכול להגדיר במילים, לעולם לא ייחסר לך, אולי המצב כיום הוא שיש יותר מדי מוצרים והגדרות אפילו יותר...

     איך חוזרים לתמימות? איך חוזרים לצעצועי עץ הפשוטים והתמימים של פעם? האם זה בכלל אפשרי? כולי תקווה לראות את הילדים בעתיד עם אותם צעצועי עץ הפשוטים שהיו לי כילד, וגם אם לא, אני לפחות מקווה שהילדים של היום ידעו להעריך את השפע של היום ולעולם לא לזלזל ולקחת כמובן מאליו את המגוון שקיים היום בשוק