דיור מוגן במגזר הערבי

לא פשוט להגיע להחלטה להעביר קשיש אל בית דיור מוגן. המרחק והניתוק מהסביבה בה היה רגיל לחיות וגם ההרגשה (המוטעית ברוב הפעמים) כי הוא כבר לא נחוץ, הופכים את ההחלטה הזו לבעייתית מצד הקשיש עצמו. כשמדברים על המגזר הערבי, העניין הזה קשה עוד יותר.

דיור מוגן כמעט ולא קיים במגזר הערבי

גם אם נשווה את האחוזים למגזר היהודי וגם אם נסתכל על העניין מבחינה מספרית בלבד, נבין שבמגזר הערבי אין כמעט קשישים שמופנים לדיור מוגן. מעטים מאוד מבני גיל הזהב במגזר הערבי, מוסלמים ונוצרים כאחד, מתגוררים בשלב זה של חייהם בבתי אבות למיניהם ויש לכך סיבות רבות.

התַרבות מונעת הפניה אל דיור מוגן

זו בעצם הסיבה העיקרית בגללה מספר הקשישים הערבים בבתי דיור מוגן הוא כה מועט: בתרבות הערבית בישראל, ההורים הם מרכזה של המשפחה. האב הוא זה שמפרנס ומחזיק בחלקות האדמה, האם אחראית על עבודות הבית. כשההורים מזדקנים, חלק מהנחלות עוברות אל הילדים, עליהן הם בונים את ביתם.

כשהתלות ברכושם של ההורים והקרבה הפיזית אליהם כה גדולה, אין סיכוי ששני ההורים - וגם לא אחד מהם - יתנתקו מהמשפחה בשלב כלשהו של חייהם. הם מרכז החיים המשפחתיים ובלעדיהם המשפחה לא תהייה אותו דבר.

סיבה נוספת לתופעה: המשפחה מטפלת בהורים

כשהילדים נמצאים קרוב כל כך לבית ההורים, יש מי שיטפל בהם בכל שלב בחייהם. בני המשפחה הצעירים והמשפחות הצעירות הם התחליף למטפלים בבתי דיור מוגן ומאותה סיבה לא נהוג לשכור את שירותיהם של מטפלים סיעודיים פרטיים במגזר הערבי.

וכשלא פונים אל דיור מוגן מתחילה הבעיה

לא משנה כמה אנשים יכולים לטפל בהורים הקשישים, הם אינם יכולים להוות תחליף לצוות הרפואי בדיור המוגן. בית אבות ובו מחלקה סיעודית ומחלקה שאמונה על טיפול סיעודי מורכב תדע לטפל בקשיש בצורה הטובה ביותר, יותר מכל בן משפחה. זהו טיפול מקצועי שיכול להיות קריטי במקרים מסוימים, כמו במקרה של חולה סיעודי מורכב.

בשנים האחרונות יותר קשישים מהמגזר נקלטים בבתי דיור מוגן

למרות כל מה שנאמר עד עכשיו, מורגש שינוי במגמה, כשיותר ויותר קשישים מהמגזר הערבי נקלטים ומועברים אל דיור מוגן. הסיבה לכך מורכבת משתי סיבות מרכזיות: התרבות המערבית שחודרת גם אל החברה הערבית ומשנה את התפיסה המשפחתית, יחד עם ההבנה שבני המשפחה אינם יכולים להתמודד לבדם עם מצבו הרפואי של ההורה הקשיש.

אילו בתי דיור מוגן מוצעים לבני המגזר הערבי?

כיום ישנם בארץ שלושה בתי אבות המיועדים למגזר הערבי. שניים מהם קיימים כבר מספר שנים: אחד בנצרת והשני בכפר דבוריה שלמרגלות הר תבור. השלישי הוא בית אבות חדש יחסית שהוקם באחרונה בג'לג'וליה.

שלושת בתי האבות הללו מספקים טיפול רפואי ברמה גבוהה כולל מחלקה סיעודית וטיפול סיעודי מורכב, מספקים לקשישים פעילות חברתית רבה ושירותים שניתן למצוא בכל בית דיור מוגן ממוצע. בית האבות בדבוריה מיועד גם לקליטת קשישים תשושי נפש.

הדיור המוגן מאוכלס בדרך כלל על ידי תושבי האזור

כנראה משום שמדובר עדיין במגמה חדשה יחסית, רוב הדיירים בבתי האבות המיועדים לאנשי המגזר הערבי מאוכלסים על ידי תושבי האזור. מעטים הדיירים שאינם תושבי הסביבה וזאת בעיקר מתוך כוונה לשמור על הקשישים בתוך הקהילה, למרות שמגוריהם השתנו. בעתיד, דיור מוגן צפוי להיות נפוץ הרבה יותר גם במגזר הערבי.