טיפול התנהגותי קוגניטיבי בדיכאון

הפרעת דיכאון מאג'ורי (MDD) הינה אחת מהפרעות הנפש השכיחות ביותר. הפרעה זו גורמת למתח אישי ניכר ולתפקוד ירוד, ומהווה גורם עיקרי המוביל למקרי התאבדות. בנוסף למחיר האישי הגבוהה שגובה ההפרעה, היא נמנית עם הגורמים המשמעותיים ביותר של מוגבלות  ונטל חברתי. 

דיכאון מאג'ורי יכול לפרוץ בדרך-כלל בגיל ההתבגרות, ולהישנות במהלך החיים.  חומרת הדיכאון יכולה לנוע מסימפטומים מתונים ועד לסימפטומים חמורים כרוניים ומתישים המשפיעים על כל תחומי החיים של הפרט.

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) בדיכאון כולל מגוון התערבויות המבוססות כולן על ההנחה לפיה, דפוסים של קוגניציות מוטות והתנהגויות בלתי-אדפטיביות גורמים לדיכאון.

על-פי המודל הקוגניטיבי של אהרון בק ,לפרשנויות של אירועי חיים שליליים יש תפקיד בחוויית הדיכאון. לטענתו, אנשים דיכאוניים מחזיקים באמונות או בסכמות שליליות. אותן אמונות מופעלות על-ידי אירועי חיים שליליים (מתח) וגורמות למחשבות אוטומטיות שליליות בשלושה מישורים: העצמי, העולם והעתיד (המשולש הקוגניטיבי). מחשבות אלו מובילות בתורן למצב-רוח שלילי.  בהתאם למודל זה, מטרת הטיפול הקוגניטיבי היא לשנות את דפוסי החשיבה של המטופל על-מנת להקל על מצב-הרוח ולשפר את יכולת ההתמודדות עם מתח. מודלים התנהגותיים של דיכאון, הבוחנים את ההקשר הסביבתי בו הוא מתפתח, מהווים הרחבה של המודל הקוגניטיבי של בק.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי סטנדרטי נמשך בין 10 ל-20 מפגשים.  ראשיתו בהסבר המדגיש את אופי הדיכאון ואת הגורמים המשמרים אותו. כבר מההתחלה, המטפל חותר ליצירת ברית טיפולית עם המטופל, כאשר האחרון מקבל עידוד לנקוט עמדה אקטיבית בטיפול. המטפל והמטופל פועלים בשיתוף-פעולה לקביעת יעדי הטיפול וביחד מסכימים על מטרת המפגשים. בנוסף, למטופל ניתנות מטלות-בית המסייעות לו ביישום טכניקות שנלמדו במפגשים ובתרגול מיומנויות קוגניטיביות והתנהגותיות חשובות מחוץ להקשר הטיפולי.  

המהלך הטיפוסי של CBT בטיפול במצבי דיכאון מורכב משלושה שלבים:

השלב הראשון בטיפול מתמקד בהקלת הסימפטומים. מטרת השלב הזה היא להחזיר את המטופל לפעילותיו היומיומיות,  ולקדם תפקוד מחודש.

השלב השני בטיפול מכוון לשינוי קוגניטיבי. בשלב זה המטופל לומד לזהות מחשבות אוטומטיות, להעריך ע"פ הקריטריונים את המחשבות ולבחון דרכי חשיבה חלופיות.

השלב הסופי מתמקד בשימור השפעות הטיפול ובמניעת התלקחות. בשלב זה, המטופל מקבל עידוד לאתגר את הסכמות השליליות הבסיסיות באמצעות התנסות בניסויים התנהגותיים הבוחנים את אמינות הסכמות כמו גם את מידת האדפטיביות שלהן.    

מחקרים שונים בחנו את יעילות הטיפול במצבי דיכאון ב-CBT לעומת טיפול תרופתי.

בנוסף,  נבחנה יעילותן של המרכיבים ההתנהגותיים לעומת המרכיבים הקוגניטיביים. מהמחקרים השונים עולה כי שינוי באמצעות המרכיב ההתנהגותי ב-CBT הינו יעיל כמו בטיפול תרופתי,  וכי בשלב האקוטי  הוא יעיל יותר מטיפול במרכיב הקוגניטיבי.  בנוסף, CBT כמכלול יעיל יותר מטיפול תרופתי כהתערבות למניעת הישנות הדיכאון.