כתיבת מרשם של צמחים סיניים למטופל

להלן סיפור מקרה קצר על מטופלת, חולת סרטן, שלא אובחנה במדוייק לגבי סוג מחלתה עקב סירובה. היא הגיעה עם מ'ס רב של סימפטומים ובעיות כאשר בין היתר היה לה שיעול ליחתי רב למשך הרבה זמן (היא לא בדיוק עזרה לכך עקב כך שהיא מרבה לעשן) בנוסף היה לה כאב בחזה. וזה בעצם מה שגרם לה גם להגיע לטיפול. לאחר תשאול ובדיקת הדופק והלשון, בין היתר באבחנה שלי הייתה אחת המחלות הסיניות שנקראת: 胸痹- Chest Blockage.

נתתי לה מרשם שבין היתר כלל: GUA LOU XIE BAI BAN XIA TANG (מרשם קלאסי במחלה זו) עם מודיפיקציות נוספות שכללו את המצב שלה. לאחר כשבועיים ימים ועד היום יותר מחודשיים ימים של טיפולים, השיעול הליחתי כמעט שנעלם לגמרי. יש עדיין מעט אבל אפילו כאשר מדברים איתה, ניתן לשמוע בקול שלה שהוא כמעט ללא ליחה לעומת הפעם הראשונה בה היא הגיעה והיה ניתן לשמוע ליחה בקול שלה. 

ברפואה סינית יש הרבה שיטות מבחינת איך לבחור נקודות לדיקור או איך לרשום צמחים. הרבה פעמים לאחר שתלמידים מסיימים את לימודיהם כאן בארץ או בכלל בעולם, לאחר התנסויות קליניות אצל מטפלים כאלו ואחרים יש להם השגות לגבי איך ומה הם למדו בבית הספר. לכן אני מעוניין להציג שיטה נוספת מבחינה טיפולית. שיטה זו נתקלתי בה לראשונה בזמן שלמדתי עוד בארץ עם מורה מסויים שלימד אותנו בבית הספר (שגם הוא סיים לימודי תואר שני בסין) ולאחר מכן ראיתי ולמדתי זאת בשהותי בסין לצורך לימודי התואר השני שלי בתחום האונקולוגיה ובכלל כאשר קראתי ספרות בסינית. השיטה מתייחסת אך ורק כאשר מדברים על רמת האיברים ולא ארבע הרמות או שש השכבות או תיאוריות אחרות.

 יש כאלו שיגידו ששיטה זו מאד דומה לאבחנות המבדלות שמלמדים בבתי הספר וכ'ו אבל אני חושב שיש הבדל ובהמשך שתקראו את המאמר תבינו למה כוונתי. בבתי הספר מלמדים לחלק לסינדרומים את מה שרואים יחד עם הדופק והלשון (או אם לדייק כך לפחות לימדו בזמן היותי סטודנט בארץ) וכך לטפל מבחינת הדיקור או הצמחים אבל ברפואת הצמחים יש משפט שהרבה רופאים עוד לפני המהפכה התרבותית הדגישו מאד, המשפט הולך כך:

辨病辨证论治- Bian Bing, Bian Zheng, Lun Zhi

הכוונה במשפט זה בהקשר הטיפולי הוא שלפני הכול חייבים לאבחן את המחלה לאחר מכן את הסינדרום ובסוף ניתן לגשת ולהתחיל לדסקס על הטיפול. בעצם את השיטה הזו רואים כבר בכתבים העתיקים. הכוונה, שהיה לכול מחלה-  גורמי מחלה, מכניזם(למה נגרמה המחלה), חלוקה לסינדרומים ורק אז ניתן להתחיל לדבר מבחינה טיפולית לגבי צמחים, מרשמים ונקודות דיקור (משהו מעט דומה למה שלומדים בפתולוגיה ברפואה מערבית- אם ניתן להשוות).

כול ספרי הטקסט כיום בסינית בהקשר לכול נושא שלא יהיה, מכילים שמות מחלות שחלקם נמצאים בהתאמה למחלות מערביות וחלקן לא נמצאים בהתאמה, לדוגמא: בספר שהזכרתי במאמרים שלי בעבר, שנקרא: JIN GUI YAO LUE, יש מחלה לדוגמא ,שנקראת: JI ZHU שאם ננסה להתאימה למחלות שרואים היום (ברפואה מערבית), אז ניתן לשייך זאת לכול סוגי הגידולים שיש (בין אם ממאירים ובין אם שפירים). אבל כיום נדיר, שמישהו ייכנס לקליניקה ויגיד באתי לטיפול כדי להרגיש יותר טוב וגם אם יגידו זאת, אז כמו שנאמר עוד ע"י הרמב"ם וגם אומרים זאת הספרים העתיקים של הרפואה הסינית שהדרך הכי טובה היא דרך האוכל ואורח חיים נכון.

כיום רוב האנשים שמגיעים לקליניקה כבר מקוטלגים ע"י הרפואה המערבית בשמות של מחלות (לכן לפי דעתי, שיטה זו מקבלת משנה תוקף) ע"י בדיקות מעבדה כאלו ואחרות, זה עושה חצי עבודה למרות שעדיין במחלות מסובכות צריך לראות מה הכי מפריע למטופל ולפי זה לצאת לדרך מבחינה טיפולית. כמו שכתבתי למעלה חלק מהמחלות של הרפואה הסינית הן מחלות שבהתאמה לרפואה מערבית וחלקן לא בהתאמה, לכן עדיין צריך לבדוק מה המחלה מבחינה סינית ואז להמשיך לאילו סינדרומים מעורבים במצב ורק אז לדון בטיפול.

בין השנים: 1901-1970 היה רופא מאד מפורסם, שבזמן שהותי בסין לצורך לימודי התואר השני היה לי את הכבוד לעבוד בקליניקה עם אחד מתלמידיו המבריקים שיש כיום. לתלמיד קראו: WU BO PING ולרופא שהיה מורו קראו: QIN BO WEI. QIN BO WEI כמעט בכל ספריו הדגיש את המשפט הזה שרשמתי למעלה, היות ואם לא הולכים בדרך הזו קשה להשיג תוצאות (כאשר כוונתו הייתה בעיקר בהקשר למחלות קשות). הכוונה לפי דעתי בהקשר המשפט הזה וטיפול במחלות, הוא בכך שגם כאשר אדם מגיע לקליניקה ולאחר תשאול מעמיק, כולל דופק ולשון, יש עדיין דברים במכניזם של המחלה שגם אם לא רואים, חייבים לקחת בחשבון אחרת הטיפול לא יהיה מלא או לא יוכל להגיע לעומקם של דברים.

דוגמא נוספת לכך ניתן למצוא אצל רופא מהעבר: ZHU DAN XI שטען לדוגמא שאחד מהפתוגנים של מיגרנה הוא אש שעולה יחד עם רוח, אז אדם שלא ייקח זאת בחשבון, אני לא חושב שבאמת יוכל להגיע לעומקם של דברים בתהליך הריפוי.

דוגמא נוספת לכך מתחום ההתמחות שלי, תחום האונקולוגיה, שזה אדם שמגיע כאשר לא עשה ניתוח והגידול עדיין נמצא בגוף שלו. מבחינת רפואה סינית לא משנה מה שנראה ומה שנאבחן לאחר התשאול, לקיחת הדופק וראיית הלשון, אבל צריך לקחת בחשבון הימצאות של ליחה יחד עם תקיעות דם, היות ואלו שני גורמים יינים שהכי קשה לטפל בהם ברפואה סינית והם אלו שיוצרים את המסה (שלא הוצאה בניתוח). אתן דוגמא למחלה סינית בתחום הרפואה הפנימית:

                                             胸痹- חסימת או כאב חזה

מחלה שיש בה הימצאות של כאב ומלאות באזור החזה, זהו כאב שיכול להקרין לגב, הימצאות של קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב. במצב של רמה קלה של המחלה תהיה הרגשת מלאות בחזה ללא כאב, נשימה קצרה אבל ברמה חמורה של המחלה יהיה כאב בחזה שיקרין לגב או כאב בגב שיקרין לאזור החזה.

המחלה תועדה לראשונה בספר של הקיסר הצהוב כאשר נאמר שם שהפתוגן נמצא בלב שגורם לכאב. עוד נאמר שכאב לב אמיתי, רגליים וידיים יגיעו לגוון ירקרק שמראה על כך שחומרת המחלה רצינית.

בשושלת האן, הרופא ZHANG ZHONG JING בספרו JIN GUI YAO LUE ציין גם את שם המחלה ויחד עימה ציין סימפטומים עיקריים: קוצר נשימה, כאב בחזה וגב, הדופק של המחמם העליון עמוק ואיטי ואז לאחר מכן הוא ציין את המרשם: GUA LOU XIE BAI BAI JIU TANG. לאחר מכן הוא ציין שבמידה ולא ניתן לשכב, והכאב לב מקרין לגב, צריך לקחת את: GUA LOU XIE BAI BAN XIA TANG.

הספר של הקיסר הצהוב בהקשר לטיפול ציין כבר טיפול בדיקור, למרות שלא צויין טיפול בצמחים, אבל צויין שימוש בסוג של בצל.

ב-JIN GUI YAO LUE צויין העיקרון הטיפולי: לקדם את החסימה, וקידום יאנג כעיקרון עיקרי. ספר אחר ציין מרשם שנקרא: SU HE XIANG WAN שזהו מרשם ארומטי מחמם ומקדם. לאחר מכן בהמשך יתר הרופאים סיכמו את הניסיון הקליני של הרופאים שהיו בשושלות הקודמות והוסיפו שצריך להניע דם ולהתמיר תקיעות ואמרו שצריך להוסיף צמחים כגון: HONG HUA, TAO REN, JIANG XIANG, SHI XIAO SAN.

ספר אחר ציין מרשם שכיום לאחר מחקרים במעבדה ראו שיש לו גם השפעות טובות בייחוד לאחר התקף לב, מרשם זה עקרונית מיועד לכאב בטן (רפואה סינית), המרשם נקרא: DAN SHEN YIN.

ספר נוסף שיצא בתקופה יותר מאוחרת, שנקרא: YI LIN GAI CUO, דיבר על תיאוריית תקיעות הדם, הציע את המרשם: XUE ZHU YU TANG