תפילין ובר מצווה

כשילד מגיע לגיל בר מצווה הוא מגיע לאחד הרגעים המרגשים בחייו המתחילים כבוגר, זהו השלב שהוא נפגש לראשונה עם תפילין. בכמה ימים ראשונים שאחרי הבר מצווה אין בכלל ספק שהוא יניח תפילין. הבעיה היא האם הוא יניח תפילין גם אחרי הבר מצווה?

תפילין אחרי הבר מצווה:

אחרי שנגמר הריגוש הראשוני של הנחת תפילין וחוזרים לשגרה ושוכחים את הטקס, בדרך כלל, אלא אם אתה דתי אדוק, אתה מפסיק להניח תפילין. זה מה שקורה לרוב. אבל למה זה קורה? למה אנחנו מפסיקים להניח תפילין?

הבעיה העיקרית לדעתי בהנחת תפילין, היא ככל הנראה השעה המוקדמת של הבוקר שבה אנחנו נדרשים לבצע את טקס הנחת התפילין. רק כדי לסבר את האוזן או במקרה הזה את העין: אני כמו אנשים רבים אחרים, מבינים את חשיבות טקס הנחת התפילין, אין לנו שום ספק שלהניח תפילין זה חשוב ביותר, העניין הוא שמוקדם בבוקר, לפני העבודה או הלימודים או כל דבר אחר, פשוט אין לנו את הכוחות הנפשיים לעשות זה. אני מתעורר בבוקר בקושי, מתחיל את היום בשיא העייפות(זה דור כזה, כולם כל הזמן עייפים, אף אחד לא יודע למה), כך שממש אבל ממש אין לי הכוחות הנדרשים להניח תפילין. אני מאוד מצטער, זה בטח נשמע כמו מישהו עצלן שלא מוכן לטרוח בשביל מצווה, אבל ככה זה כולם, אין מה לעשות.

תפילין- אולי הפיתרון:

פיתרון אחד שאני יכול להציע שיכול להיות מעולה, זה לאשר את טקס הנחת תפילין לאורך כל היום, הרי מטרת הטקס היא בגדול לשמור על קשר עם אלוהים ולהדגיש את האמונה שלנו בו, אז מה יהיה כל כך נורא אם אנשים יניחו תפילין לא בבוקר? מה כבר יקרה אם אנשים יניחו תפילין בהפסקת צהריים או אחרי העבודה או בכל מועד אחר שנוח להם.

האם לא עדיף להרוויח עוד אלפי אנשים, אלפים רבים שיניחו תפילין ויתקרבו לדת, מאשר להמשיך עם החוקים הנוקשים ולהמשיך לחזק את תהליך החילוניות ההולך ומתרחב במדינת היהודים? לדעתי זה יכול להיות פיתרון מעולה.