קביעתם של משמורת מזונות ילדים

הליך גירושין יכול להיות קצר ונעים לבני הזוג, עד כמה שניתן, אך ברוב המקרים לא זה המצב. לעיתים קרובות מדי בני זוג אשר מתגרשים מתווכחים ביניהם לגבי נושאים שונים, שכולם חשובים. קצת מריבות מעולם לא הזיקו לאיש, אך כאשר לבני הזוג המתגרשים יש ילד, הם נוטים לשכוח את רגשותיו והפגיעות בה הוא נמצא. הילד פגיע ביותר כאשר זה מגיע לקביעת משמורת, מזונות והסדרי ראיה. כל אחד מההורים רוצה את הילד, אך רק אחד מהם יקבל אותו. על כן, הליך גירושין יכול להימשך זמן מה.

לא בכל המקרים ההחלטה מי מההורים יקבל את הילד היא ארוכה. למעשה, ברוב המקרים ההחלטה היא פשוטה. על פי דיני משפחה, האם היא זו שמקבלת משמורת על הילד, מלבד מקרים בהם היא אינה כשירה לכך, ואז הילד יעבור לחזקתו של האב.

בעת שהאם מקבלת משמורת על בנה (כפי שצוין, זהו המקרה הנפוץ), היא ואביו של הילד צריכים להחליט יחד לגבי הסדרי ראיה. הסדרי ראיה הם למעשה מספר הביקורים והמפגשים שיהיה לאב עם בנו. בעת ההחלטה על ביקורים אלו, יש להיות נדיבים עם האב, שהרי רוצה גם הוא לפתח קשר עם בנו. ההחלטה צריכה בעיקר להיות הוגנת כלפי הילד. היות והוריו של הילד נפרדים, סביר להניח כי הוא נמצא במצב מעורער. על כן, יש לדאוג כי הוא לא ינותק זמן ממושך מאחד מהוריו. הדבר נכון בעיקר לגבי האימא, שכן הילד חי איתה וקשור אליה מאוד.

יחד עם הסדרי הראיה, מתבצע תשלום מזונות. כאמור, על פי דיני משפחה האם היא זו שמקבלת משמורת. על כן, האב הוא זה שישלם מזונות. תשלום זה נועד לכלכל את צרכיו של הילד- ביגוד, חינוך, מזון, בריאות ועוד, והוא יבוצע עד שלילד מלאו 18 שנים. הורה שלא משלם מזונות עלול להיכנס למעצר, במקרים חמורים.

ישנם בני זוג שמצליחים להגיע להסכם לבדם, מחוץ למסגרת המשפטית, אך בני זוג שלא מגיעים לפשרה לבדם ופונים אל בית המשפט, דיני משפחה הם החוקים שמחליטים עבורם, ועליהם לפעול על פי ההוראות שניתנו.