19,000 ש"ח פיצוי למי שנשלחו אליו מסרים של "דבר פרסומת" ללא הסכמתו

התובע בת"ק 20453-03-11, עו"ד אסף לוטן, הגיש תביעה זו בעקבות 17 מסרים שנשלחו אליו מנתבעת, חברת לוג טק תקשורת בע"מ, באמצעות הדואר האלקטרוני, והמהווים, ע"פ טענתו, "דבר פרסומת", כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב-1982.

לטענת לוג טק, לוטן העלה את קורות החיים שלו לאתרהּ בתהליך של הרשמה מקוונת, ובגדרה הוא הסכים כי יישלחו אליו מסרים שיווקיים. לוטן טוען מנגד, כי הוא מעולם לא נרשם באתר הנתבעת, ואם הניחה זו את ידיה על קורות החיים שלו לא היה זה אלא במעשה תרמית.

לאחר שהוגשה תביעתו, סיפר, יצר עמו קשר אדם שהציג עצמו כמאתר מועמדים למשרת מבקר של עמותה העוסקת בבעלי-חיים, ואליו שלח התובע את קורות חייו . אלא שלפי הטענה, לא הייתה זו אלא אמתלה כוזבת, ששימשה את הנתבעת להשיג את קורות חייו.

לראיה, הוסיף התובע וטען, קורות החיים שלו, שאותן הציגה לוג טק לבית-המשפט, כללו מידע עדכני ביותר, שלא נרשם בעבר בפירוט קורותיו והוסף רק במשלוח קורות החיים האחרון.

בית המשפט הכריע בשאלה העובדתית וקיבל את גרסתו של לוטן מאחר ולוג טק לא הביאה ולו בדל של ראיה לכך, כי התובע ערך הליך של רישום באתרה.

לחילופין נטען כי המסרים שנשלחו ללוטן לא היו דבר פרסומת אסור, אלא הודעות מוּתרות.

בית המשפט הזכיר את סעיף 30 א לחוק התקשורת הקובע כך:

"דבר פרסומת" הינו מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

ובאשר לדבר פרסומת, קובע החוק איסור מפורש על שליחתו למי שלא נתן מפורשות את הסכמתו לכך.

עוד שירות אחד – של הבהרה משפטית – ואף הוא ללא תשלום, סיפקה הנתבעת באדיבותה לרשימת נמעניה.  באתר האינטרנט שלה הופיע קישור שכותרתו "דרכי התקשרות עימנו".  לחיצה על הקישור הובילה להודעה הבאה:

"לא ניסינו למכור לך שום דבר!לא ניסינו לעודד אותך להוציא כספים בשום דרך!המטרה שלנו היא לשתף כמה שיותר גולשים בישראלבמידע חינם אודות מגוון שירותים חינמיים שהצלחנו לאתרואו שנמסר לנו על ידי גולשים אחרים – כל זאת ע"י ריכוזווהצגתו בדפים נוחים וידידותיים למשתמש, ולכן, הדיוורשלנו נחשב בגדר מידע לציבור (כמו מסרים פוליטיים וכשכךעומד בדרישות החוק החדש (חוק התקשורת (בזקושידורים) (תיקון מס' 40 ), התשס"ח 2008- ). בכל מקרהנסיר אותך מרשימת התפוצה שלנו".

כבוד השופט גיא הימן הדגיש כי רהוטה ככל שתהא, כנה ככל שהיא נחזית, הודעתה זו של לוג טק אינה משכנעת מן הבחינה המשפטית.  הידרשות לתכליתו של סעיף 30 א לחוק, כמו גם להיסטוריה החקיקתית שלו, איננה תומכת בפירוש שמבקשת החברה לצקת בו.

בהצעת החוק נקבעו שני יסודות למונח "דבר פרסומת"" :ידע המופץ לקבוצה גדולה של נמענים"; ומטרתו" לעודד הוצאת כספים בכל דרך". במרכיב אחרון זה נמנע המחוקק במתכוון מהצרת גבולותיה של ההגדרה.

עיון בהודעות שקיבל התובע מעלה, באורח שאין ברור ממנו, כי גם אם מוצעת בהן הטבת חינם, הרי שבהטבה זו אין ההצעה מתמצית. תכליתה היא לפתוח בפניו של הנמען נתיב לקשר עמוק יותר עם מספק השירות, כך שמייד לאחר ההרצאה החינמית, מפגש המבוא המרתק או ההדגמה ללא תשלום, תבוא התקשרות עסקית שמהותה קבלת שירותים בידי הנמען תמורת תשלום כספי.  מידע כזה בדיוק ביקש המחוקק למנוע מציבור נמעניו של "דואר זבל"  כמו זה ששלחה לוג טק ללוטן.

"קביעה לפיה שיטות אלו אינן מנוגדות להוראות החוק", הוסיפה וכתבה השופטת אגמון-גונן, "תרוקן את החוק מתוכן" (ת"א 1586/09 חיות הנ"ל). ובכך מצוי הענין כולו.

פירוש דווקני של החוק, הנצמד למילותיו ומתעלם מן התכלית שלשמה בא לעולם, עשוי אולי להכשיר הודעות כמו זו ששלחה הנתבעת, אך הוא חוטא לרוחו של החוק ולרבותא שבו. אלו ביקשו לשרש את המנהג המקומם, המטריד ונעדר תום הלב של שולחי ספאם לסוגיו, תהא האדרת שבה הוא מולבש שקופה יותר או פחות.

בית המשפט קיבל  את התובענה, ופסק לזכותו של לוטן סך של 19,000 פיצויים ללא הוכחת נזק בגין ההודעות שנשלחו לו והוצאות שהוציא בהגשתה של תביעתו.