נהיגה בשיכרות - הגדרה ופתרונות

בתקופה האחרונה ניכרת החמרה ברמת הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות. נושא הבטיחות בדרכים תופס מקום יותר ויותר בתקשורת וכן ניתן דגש חזק לנושא הנהיגה בשכרות, וזאת לאור ריבוי תאונות דרכים בהן מעורבים נהגים אשר נתפסו נוהגים בשכרות. העונש על נהיגה בשכרות עומד על שנתיים פסילה בפועל. על מנת להתמודד בהצלחה עם התופעה וכדי להביא לזיכויו של הנאשם ואפילו לצמצום העונש הצפוי לו. רצוי והכרחי לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בענייני תעבורה. לפניך הגדרת החוק לנהיגה בשיכרות ודרכים לפתרונה:החוק קובע כי שיכור - אחד מאלה:(1)  מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.(2)  מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.(3)  מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.(4)  מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).החוק עוד קובע, כי במידה ובבדיקת דם שנערכה התגלה ריכוז של 50 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם (או יותר), או אם בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף התגלתה דגימה עם 255 מיקרוגרם אלכוהול  לכל ליטר אוויר נשוף (או יותר), יוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות שהעונש בצידה הוא שנתיים פסילה בפועל. בצירוף לעונש הפסילה בפועל, בתי המשפט אף משיתים עונשים נוספים כגון: מאסר על תנאי או התחייבות, פסילה על תנאי וקנס. כאמור, סעיף 62(3) לפקודת התעבורה קובע עונש מאסר לנהג שנוהג שיכור. בפועל בתי המשפט לתעבורה פוסקים את העונשים המוזכרים לעיל כאשר עבירה זו מתבצעת בפעם הראשונה, אולם לעיתים בהם ריכוז האלכוהול גבוה או כאשר לעבירת השכרות נלוות עבירה של גרם תאונת דרכים – הנאשם צפוי לעונשי מאסר ועבודות שירות כבר בעבירה הראשונה מסוג זה.סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע עונש פסילה שלא תפחת משנתיים לנהג המורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ואם כבר הורשע הנהג על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה שלא תפחת מארבע שנים. במקרים מסויימים בהם כמות האלכוהול הנמדדת יכולה להטיב עם נהגים שנמצאו נוהגים בשכרות, אם מדובר בכמות של עד 350 מיליגרם באוויר נשוף. לרוב הן בתי המשפט והן לשכות התביעה מחליטים להקל במעט ולהטיל פסילה הפחותה משנה. עם זאת יש לזכור כי במקרים בהם שופטי בתי המשפט מחליטים להקל, על דעת עצמם, לשכות התביעה, במקרים רבים, מערערות על פסקי הדין, ולא פעם בתי המשפט המחוזי מקבלים את הערעור ומחמירים את העונשים.לצערי, נאשמים המעלים בפני בית משפט בעיות פרנסה, בריאות ואת הצורך שלהם ברישיון נהיגה, אינם מודעים לעובדה, כי אלו אינם בבחינת נסיבות מיוחדות, שבית משפט ייקח בחשבון לצורך קיצור הפסילה כנדרש בחוק.אז מה כן ניתן לעשות???!!!1.מציאת פגמים בראיות: תיק שכרות הוא תיק המורכב מהרבה טפסים, בהם ניתן הרבה פעמים, כי השוטרים או המתנדבים לא פעלו על פי ההוראות המוטלות עליהם כגון: אי החלפת פיית נשיפה, לא שמרו על נהגים החשודים בשכרות מעל זמן המתנה של רבע שעה מבחינת אוכל ושתייה או זמן של 5 דקות מרגע עישון סיגריה. בנוסף ישנם ליקויים נוספים אותם ניתן למצוא בחומר הראיות.2.תקיפת מיומנות המפעיל: מפעילי מכשיר הינשוף הנם שוטרים או מתנדבים אשר לא פעם טועים בדרך הפעלת המכשיר, כיול המכשיר או נהלים אותם הנו צריך להקפיד, ולא פעם חקירתו מעל דוכן העדים מביאה לשינוי סעיף האישום לאחד קל יותר או לזיכוי מוחלט. 3.תקיפת מיומנות בודק הינשוף התקופתי: מכשיר הינשוף נבדק במעבדה אחת ל 5-6 חודשים על ידי איש מעבדה. מדובר בביצוע בדיקה טכני של המכשיר ולא פעם נמצאו ליקויים בדרך עבודת אנשי המעבדה- להם אין מיומנות בדרך הפעלת מכשיר הינשוף.4.תקיפת החוק: בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון, הוטלה על המדינה תקופה של 4 חודשים על מנת להביא לתקינת תקנות מסודרות אשר יסדירו את תוקף בדיקת הנשיפה. כאמור, המדינה לא פעלה ולא עשתה דבר וחצי דבר במישור זה, ועל- כן יש לתקוף את התנהלות המדינה בעניין זה.כעת, לאחר הצגת כלים אלה, יש להביא לסיום התיק בענישה הפחותה מעונש המינימום ככל שניתן, ובמקרים בהם בעיות ראייתיות יש לשאוף לפסילה קצרה ביותר עד כדי זיכוי מוחלט.