הגשת עיכוב הליכים בהוצאה לפועל

התקבלה החלטה ע"י ראש ההוצאה לפועל. החייב אינו מרוצה מההחלטה וסבור כי אין היא מוצדקת ולכן מגיש הוא ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל. נשאלת השאלה האם ניתן לעכב הליכים אשר נפסקו עד לקבלת פסק דין סופי בערעור?  הכלל הרחב קובע, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. פסק דין ניתן למימוש מיד כאשר הוא ניתן  והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו.

רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר מדובר בפסק-דין כספי.  כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל.  במקרים בהם מדובר בפינוי מדירת מגורים, הנטייה היא להיענות לבקשה למתן סעד זמני, משום שאי מתן צו לעיכוב הפינוי עלול להוביל למצב כמעט בלתי הפיך ולקושי ברור להחזרת המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.  בפסיקה ישנם עוד מקרים רבים בהם עוכבו הליכים עקב נסיבות אישיות ועוד. מומלץ לפנות אל עורכי דין לייעוץ משפטי לפני נקיטת כל הליך.

מה בין עיכוב הליכים לבין השהיית הליכים? ביהמ"ש מאזכר בהסכמה את ההלכה ב-בר"ע (מחוזי י-ם) 3222/01, לפיה השהיית הליכים (לפי סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל) נבדלת מעיכוב הליכים, כאשר מטרתו של מנגנון ההשהיה הינה לעכב ביצוע הליך מסוים מבין כלל ההליכים, אך כאשר הבקשה היא להשהות את כל ההליכים, מדובר בבקשה לעיכוב הליכים, ואז רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב רק עפ"י אחת העילות המצומצמות שהוקנו לו בחוק .

בקשת עיכוב הליכים המוגשת לבית המשפט, תוגש לרוב בכתב (במקרים מסוימים ניתן לבקש בעל פה בעת הדיון). בכל סוג הליך, כפי שהוזכר לעיל, קיימים נהלים מורכבים שונים, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם הגשת בקשת עיכוב הליכים. חשוב להבין, כי בית המשפט לא חייב ליתן הוראה של עיכוב הליכים, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו בלבד לאור ניסוח הבקשה וסוג ההליך. מכאן חשיבותה הרבה של מעורבות עורך דין מקצועי המומחה בתחום הליכי בקשת עיכוב הליכים.