חשוב להכיר: רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא טיפול רשלני של צוות רפואי, אשר כתוצאה ממנו נגרמו למטופל נזקי גוף. להבדיל מפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונות דרכים אין בישראל חוק מיוחד הנוגע לתביעות רשלנות רפואית ולכן תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית נדונות בתחום המשפטי של פקודת הנזיקין. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר תביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית בבתי המשפט בישראל ובעולם עקב ההכרה בכך שרופאים אינם חסינים מביקורת ושתביעות כאלו הן לטובת הציבור בכללותו.

תביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית יכולות להיות מוגשות בהתאם לנסיבות נגד הגורם הרפואי שהתנהלותו הרשלנית הביאה לפגיעה וכן כנגד המוסד הרפואי בו עובד הגורם הרפואי (לדוגמא- בית-חולים או קופת-חולים). על-מנת להשיג פיצויים בתביעות רשלנות רפואית יש להוכיח כי הגורם הרפואי שכלפיו נטענת טענת הרשלנות חב חובת זהירות כלפי הנפגע אשר הופרה על-ידו. בנוסף, יש להוכיח כי לנפגע נגרמו נזקי גוף עקב הטיפול הרשלני ולבסוף כי קיים קשר סיבתי בינם לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם שהתרשל. על-מנת להוכיח בין היתר כי הנתבע הפר את חובת הזהירות שלו משתמשים במבחן אוביקטיבי ובודקים האם "הרופא הסביר" היה נוהג כפי שנהג הגורם הנתבע בנסיבות המקרה.

בתביעות רשלנות רפואית ישנו צורך להשיג חוות דעת רפואית אשר תתמוך בטענות הנפגע ותקבע כי הגורם הרפואי התרשל במתן הטיפול לנפגע. לחוות דעת זו חשיבות גבוהה בתרומה להצלחה בתביעה. לכן מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על-מנת שיוכל לאתר מומחה רפואי מתאים. בפני המומחה הרפואי שימצא יש להציג את כל המסמכים הרפואיים, לרבות התיק הרפואי, וכן את כל החומר הרלוונטי הנוסף. הפיצויים אשר יפסקו לטובת הנפגע במידה ותוכח רשלנות רפואית מחושבים עפ"י ראשי נזק שבחלקם מקבילים גם לפיצויים עקב מעורבות בתאונת דרכים, אולם, למשל, להבדיל מתביעות פיצויים בגין תאונות דרכים תקרת התשלום בגין אובדן שכר וכושר השתכרות אינה מוגבלת.

המידע במאמר זה הוא כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי וכיוצ"ב ו/או כתחליף ליעוץ משפטי וכיוצ"ב לכל מקרה ונסיבותיו הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת .