הכל אודות רשלנות רפואית

כשאנחנו מדברים על רשלנות רפואית אנחנו בעצם מדברים על נתינת שירות רפואי תוך כדי סטייה מרמת זהירות הסבירה, זאת אומרת אותה סטייה מרמת השירות או הנזק שנוצר כתוצאה ממנה לא היו נגרמים אילו לא הייתה סטייה זו. מסתבר כי רשלנות רפואית היא האמצעי הנפוץ ביותר להטיל אחריות או חבות לטובתו של הנפגע כתוצאה מסטייה זו. במידה ואכן הייתה רשלנות רפואית המזיק קרי נותן השירות או הטיפול הרפואי יחויב בפיצוי. מתברר כי רשלנות רפואית ניתן למצוא כמעט בכל תחום רפואי, כגון: נוירוכירורגיה, אורתופדיה פלסטיקה, וכיוצ"ב. יותר מכך רשלנות רפואית מוגדרת ככזו, גם אם הוכח שניתן מינון שגוי של תרופות או טיפול לא נכון בתרופות או תכשירים רפואיים אחרים שבעקבותיהם נוצרה החמרה במצבו של החולה הנפגע או שהסתבר בדיעבד כי נגרם לו נזק . אסור לשכוח בנוסף כי כדי להוכיח רשלנות רפואית חייב שיהיה קשר סיבתי בין הטיפול או השירות הרפואי הרשלני לנזק שנגרם לנפגע.

לסיכומו של עניין טיפול או שירות רפואי שמסתיים בסופו של דבר בפגיעתו של החולה הנפגע יוגדר כרשלנות (על פי חוק), כאשר החולה הנפגע או מי מטעמו הצליחו להוכיח כי התקיימו ארבעה תנאיו העיקריים במצטבר דהינו, הוכחה קיומה של חובת זהירות בין המטפל הרפואי לנפגע, הוכח כי הייתה הפרת חובתו של המטפל הרפואי כלפי החולה, גרימת נזק לחולה וכדומה, הוכח כי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לאותו נזק.

כשאנחנו מדברים על חובת זהירות אנחנו בעצם בוחנים את השאלה הבסיסית האם בכלל אותו נותן שירת רפואי הפר בכלל את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי מי שטופל על ידו למשל, האם בהתנהגותו קיימים סימנים של רשלנות? האם דווקא בגלל אותו הטיפול הרפואי הרשלני נגרם אותו הנזק לו טוען החולה הנפגע? חייבים לזכור כי רק ביצוע של עבודת רופא או נותן שירות רפואי ברמה שאיננה סבירה שאיננה בהתאם לידע מקצועי ידוע וסביר נכון לאותו זמן יהיה זה שיחשב בהתאם לקנה המידה של הטיפול הרפואי הסביר כהפרה. כאשר בתי המשפט באים ודנים במקרים של רשלנות רפואית הם למעשה מתרשמים מן הסתם לאחר קרות האירוע ונסיבותיו. פסק הדין שניתן בסופו של דבר מסתמך בין השאר על חוות דעת של מומחים שני הצדדים גם של התובע וגם של הנתבע ועורך טבלת השוואה שמשווה ביניהם.

ניהול תיקי רשלנות רפואית

מסתבר כי ניהולו של תיק רשלנות רפואית המתחילה למעשה בהגשת התביעה ועד לסגירתו לוקח בממוצע בין שלוש לארבע שנים. כמובן שקיימים מקרים מורכבים הדורשים טיפול ארוך יותר.

כאשר בוחנים את גובה הפיצויים הנפסקים בתביעות לרשלנות רפואית שמים לב לעובדה כי הם נעים באופן כללי בין עשרות אלפי ש"ח לנזקים קלים לבין מיליוני שקלים על נזקים קשים כגון נכויות קשות או מקרי מוות וכיוצ"ב. מן הסתם כמובן שגובה הפיצויים יהיו ביחס ישר לגובה הנזק שנגרם . כדי שאפשר יהיה להעריך באופן מקצועי את גובה הנזק חשוב מאוד לקבל חוות דעת של מומחים בתחומי הרפואה הרלוונטיים לפגיעה ואשר יקבעו מהי בעצם הנכות הרפואית והתפקודית הקבועה שנגרמה לנפגע בשל אותה רשלנות רפואית כמו כן חוות הדעת יכללו את מרכיב הצרכים וההוצאות הנוספות בהן הנפגע יצטרך להתמודד בעתיד כמו אובדן סיכויי ההחלמה והריפוי, קיצור תוחלת חיים וכיוצא בזה. כמו כן יידרש בית המשפט לקבוע מהו הכאב וסבל שנגרם לנפגע התובע כמו גם מצבו הנפשי בעקבות הנזק וכולי. במקרים רבים ידוע כי הפיצוי יהיה בפשרה בין הצדדים ולא בפסק דין.

תביעת רשלנות רפואית

כדי שאפשר יהיה להגיש תביעה בבית המשפט בגין רשלנות רפואית חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון הכשרה ומיומנות מקצועית בטיפול בתביעות מסוג כזה. במהלך אותה התייעצות חשוב שהנפגע או מי מטעמו יתאר כיצד אירע הנזק וכן את הרקע העובדתי אודות הטיפול הרפואי שקיבל. מידע חשוב זה והחומר רפואי שייאסף על-ידי עורך הדין יאפשר לדעת לפחות באופן ראשוני אם אכן קיימת עילת תביעה ואם ניתן לקשור אותה סיבתית לנזק שנגרם לנפגע.

חשוב לציין כי תביעה בגין רשלנות רפואית איננה תמיד דווקא נגד רופא המטפל. במקרים רבים דווקא ישנה עדיפות להגשת תביעה נגד המוסד הרפואי קרי קופ"ח בו הוא מבוטח או ביה"ח בו קבל את הטיפול והסיבה לכך היא שהמוסד הרפואי הוא בעל אחריות כוללת למעשיו או מחדליו של הרופא המועסק. כשמגישים תביעה נגד מוסד הרפואי למעשה המוסד הרפואי מכסה באחריותו הכוללת את כל האירועים שאירעו בו: כגון פעולות אחיות, מכון רנטגן, בדיקות מעבדה וכן הרופא המטפל.