ניתוחי חזה הם מהנפוצים שבין הניתוחים הפלסטיים. מספרם הולך ועולה בשנים האחרונות אך איתם גם עולה מספר הסיבוכים. לאחרונה אני נתקל יותר ויותר בנשים שפונות אלי ומאוכזבות מתוצאת הניתוח שלהן. הבעיות הנפוצות הן: רווח גדול מדי בין השדיים, חזה לא פרופורציונאלי לגוף, קפלים בשד ושדיים נופלים.
קודם כל, חשוב לציין שכיום אפשר לטפל כמעט בכל בעיה ולהגיע לתוצאה טבעית וטובה. ניתוח תיקון הינו מסובך ומורכב יותר מניתוח ראשוני ומצריך ידע וניסיון רב יותר, חלק מהניסיון והידע שאני מביא נובע מהניתוחים הרבים לשחזור השד שאני מבצע. הטיפול הטוב ביותר בבעיות הללו הוא מניעתן על-ידי קבלת החלטות טרום ניתוחיות נכונות וביצוע מדויק של הניתוח.
- רווח גדול מידי בין השדיים – הבעיה נוצרת מבחירה לקויה של שתל הסיליקון וביצוע שגוי של הניתוח. בתיקון רווח גדול בין השדיים יש להתאים למטופלת שתל רחב יותר מהקיים ופחות בולט (דגם חצי בולט או שטוח), חשוב מאוד לדעת להשתמש בטכניקה מיוחדת ולקרב את השתלים לקו האמצע. במקרים שהכיס הקיים רחב מידי יש צורך להקטין אותו בצידי הגוף.
- חזה לא פרופורציונאלי לגוף – נשים רבות מגיעות עם שד גדול וחסר פרופורציות למימדי גופן. במקרים אלו הודבק השם SILICONE LOOK. הבעיה נובעת מאי ביצוע של מדידות טרום ניתוחים פלסטיים והתאמה מדויקת של סוג השתל למבנה הגוף. ההחלטה המכרעת בנקודה זו שבסיס השתל יהיה מעבר לרוחב השד המקורי. כל חריגה ממדידה זו תתבטא בנזקים רבים בעתיד.הפיתרון - הבנת הבעיה במדידה מדויקת ובחירת שתל מתאים מבחינת גודל הנפח, רוחב המידה וסוג השתל. גם בנקודה זו, ידע וניסיון מהווים חשיבות עליונה.
- קפלים בשד – קפלים בשד יכולים לנבוע ממספר סיבות: החלטה שגויה האם לבצע את הניתוח הגדלת חזה מעל השריר / מתחת לשריר, בחירת שתל רך מידי (מלא חלקית) / בחירת שתל גדול מידי. על מנת לתקן את בעיית הקפלים יש לשנות את מיקום השתל אל כיס תת שרירי חדש. במקרים של קפלים בולטים מאוד יש לשקול את שינוי סוג השתל לדגם מלא וצמיג יותר (שבו מופיעים פחות קפלים) על אף החיסרון של תחושת שד מוצקת יותר ולהקטין את גודלו.
- צניחת השד – יכולה להופיע בגלל טעות הערכת טרום ניתוחית כאשר אצל נשים עם שד נופל מבצעים רק ניתוח הגדלת חזה. במקרים הגבוליים ההחלטה טרום ניתוחים מושפעת מהניסיון והידע של הרופא שידע להחליט איזה סוג ניתוח הכי מתאים. בל נשכח שהשד הנשי נוטה לנפילה מוגברת עם השנים גם ללא הכנסת שתל, עקב הירידה הטבעית באלסטיות של העור. על אחת כמה וכמה ברגע שמכניסים שתל לשד, כלומר "משקולת",אין ספק שפעולה זו תחמיר את נפילת השד. שיקול מוטעה בנקודה זו בשילוב עם בחירת שתל גדול, ולא משנה הדגם (בולט שטוח או אנטומי), יביא תוך זמן קצר לנפילה משמעותית של השד עם החמרת הקפלים בעור וכמובן לאי שביעות רצון ניכרת מתוצאת הניתוח.הפתרון – ביצוע ניתוח הרמת חזה, על כל המשתמע מכך מבחינת הצלקות כל הפתרונות האחרים לצערי יגבירו את אכזבת המטופלות שכן הם אינם יעילים לטווח ארוך.חשוב לציין שניתוח משולב של הרמה והגדלת שדיים, נחשב לאחד הניתוחים המורכבים בכירורגיה פלסטית, המחייב הקפדה מרבית על טכניקה ניתוחית טובה ומדויקת. במורכבות זו אני משתמש בשיטה מיוחדת לצמצום צלקות ומראה טבעי.יש לזכור שבחירת שתל גדול עלולה לזרז בעתיד את נפילת השד עקב משקלו.
- ההתקשות (התכווצות קופסית) – מתבטאת במגע נוקשה של השד המנותח, אשר עשויה להופיע גם שנים רבות לאחר הניתוח. התקשות בדרגה גבוהה גורמת לכאבים ושינוי צורת השד עד עיוותו המלא.הפיתרון - יש צורך להוציא את הקופסית-(המעטפת הצלקתית שמסביב לשתל), באופן מלא ביחד עם החלפת השתל. יש להבין שמדובר בניתוח מורכב וארוך המחייב לעיתים השארת נקז. במקרים בהם השתל היה מעל השריר רצוי לשנות את מיקומו לתת שרירי. גם במקרה זה דרוש ידע וניסיון רב על מנת להחזיר את השד לרכות הטבעית שלו.יש לקחת בחשבון שהליך ההתקשות הוא תכונה טיבעית של הגוף ואין בידנו לשנותה ע"י ניתוח, כך שתופעה זו עלולה לחזור בעתיד למרות שמדובר בהליך נדיר.
נכתב על-ידי ד"ר רוני מוסקונה ואורי מוסקונה.
