דיור מוגן או בית אבות

דיור מוגן

כשרובנו חושבים על דיור מוגן, אנו מדמיינים מוסד המיועד לקשישים הזקוקים לטיפול ולהשגחה רפואית. בעיני מרבית האנשים, מעבר לדיור מוגן הוא אילוץ, המתבצע מתוך כורח ולא מתוך בחירה והעדפה אישית. אולם מחשבות אלו שגויות מיסודן ונובעות בעיקר מן העובדה שמרבית האנשים אינם יודעים מה ההבדל בין דיור מוגן לבית אבות.

למי מיועד דיור מוגן ולמי מתאים בית אבות?

ההבדל שקיים לפעמים בין דיור מוגן לבין בית אבות הוא האוכלוסייה המאפיינת כל אחד מהמוסדות הללו. וגם זה לא תמיד. ככלל, דיור מוגן מיועד לדיירים עצמאיים בגיל הזהב, המסוגלים לדאוג לכל צורכיהם בעצמם. הם אינם זקוקים לסיוע באכילה, שתייה, רחצה, החלפת בגדים וכדומה, ולמעשה מקיימים בדיור המוגן אורח חיים עצמאי לחלוטין. מנגד, בתי אבות מיועדים לדיירים הזקוקים לסיוע, בדרגות שונות, בביצוע מטלות יומיומיות. ישנם בתי אבות סיעודיים, המיועדים אך ורק לקשישים סיעודיים או תשושי נפש, הזקוקים לטיפול, להשגחה ולסיוע 24 שעות ביממה. וישנם בתי אבות שיש בהם מחלקות סיעודיות ומחלקות לדיירים עצמאיים יותר.

תנאי המגורים בדיור מוגן ובבית אבות

הן בתי אבות והן דיור מוגן הם מוסדות המספקים לדייריהם סביבה בטוחה ומוגנת בשלושה מישורים: במישור הרפואי, במישור הביטחון האישי ובמישור החברתי. אולם התנאים הסביבתיים בכל מוסד משתנים, בהתאם לאופי הדיירים המאכלסים את המקום. מכיוון שבדיור מוגן מתגוררים אנשים עצמאיים, המסוגלים לדאוג לעצמם, הם מקבלים יחידת דיור בה הם יכולים לבשל לעצמם, לארח, להתרחץ וכדומה. בבתי אבות, לעומת זאת, דואגים לכל צורכיהם של הדיירים: מגישים להם מספר ארוחות חמות ביום, מנקים את חדרם, מסייעים להם ברחצה, בהחלפת בגדים, באכילה ועוד.

בדיור מוגן ישנה נוכחות קבועה של צוות רפואי (מטפלים, אחיות ורופאים), אולם צוות זה מצומצם יחסית, ומיועד למקרי חירום בלבד. הדיירים בדיור מוגן דואגים בעצמם לצורכיהם הרפואיים (תשלום על תרופות, בדיקות רפואיות, רופאים מומחים ועוד). לעומת זאת, בבתי אבות הדיירים מקבלים מענה מקיף לכל צורכיהם הרפואיים: רכישת תרופות, בדיקות שוטפות ותקופתיות, טיפולים רפואיים, טיפול סיעודי צמוד ועוד. לכן הצוות הרפואי בבתי אבות הינו גדול יותר, והוא משגיח על הדיירים לכל אורך היום.

במישור החברתי, בדיור מוגן נמצא שפע גדול יותר של פעילויות חברתיות, חוגים ופעילויות העשרה, המותאמים למצבם הבריאותי ולכושרם הפיזי של הדיירים העצמאיים: חוגי ספוט, חוגי אומנות, מסיבות, הרצאות ועוד. גם בבתי אבות נמצא פעילויות חברתיות, אך אלו יהיו מצומצמות יותר ומותאמות למצבם הרפואי של הדיירים.