"ממש כמו בבית" - מבט אחר על תעשיית הצימרים

"ממש כמו בבית"  - מבטים אחרים על תעשיית הצימרים        מאת שרה אתנס- העליון

חבור או פרוק ?

גלוי דעת קצר זה  נכתב בעקבות  עבודת מחקר אקדמית  [תיזה] שערכתי בשדה הצימרים הגלילי,  הנושאת  את השם "ממש כמו בבית" פרדוקסים בהתנהלות העסקית של נשים בתעשיית הצימרים היהודיים בגליל. ׁ(2010)

הנושא המרכזי שברצוני לעלות  נקשר לדפוסי התנהלות שונים בין המינים בשדה הצימרים הפרטיים בישובי הגליל היהודיים,  והתעורר  תוך כדי נסיון  להבין איך קורה שהנשים עושות את רובה המכריע של העבודה  בספירה הפנימית לרב לבדן (נקיון, עריכת המקום לארוח, כביסה, גהוץ, טפול באורח)  ואילו בעבודות הספירה החיצונית (בניה, נהול חשבונות, פרסום, יצוג בעמותות ) דומיננטיים בעיקר הגברים.

תוך כדי עבודת המחקר באתרי צימרים פרטיים, גיליתי מספר אלמנטים שחזרו על עצמם כשאחד מהם חושף התייחסות שונה בין גברים ונשים  למרחב המחיה והעבודה הקושר בין הבית והצימרים .

התייחסות זו עליה אצביע נקשרת גם לעובדה שהנשים הפעילות במרחב זה משקיעות אנרגיות רבות בהתמודדות מחשבתית עם הסמיכות של העסק לביתן, התמודדות אשר בסופו של יום מביאה אותן להרוויח פחות.

אתחיל ואספר כי במהלך המחקר שערכתי אשר כלל ביקורים,ראיונות, תצפיות ,שיחות ומפגשים עם תיירנים ופעילים בשדה הצימרים הפרטיים בישובים היהודים בגלילי במשך כעשרה חודשים, התחדדה אצלי ההבנה לגבי הקשר בין תפיסת המרחב לתפקוד. גיליתי כי בעסק המתנהל בסמיכות רבה לבית המפעילים, כפי שזה נפוץ במרבית אתרי הצימרים הפרטיים בגליל, ההתייחסות של המפעילים למרחב הפעיל עסק- בית מתבררת כהתייחסות אמביוולניות הניתנת לפרשנות בלפחות שני אופנים שונים, ונכרכת גם ביכולת שונה למקסם רווחים כלכליים .

למה הכוונה?  במילים פשוטות מתברר שלצד רווח ונוחות שנהול עסק בחצר הבית מאפשר, נדמה  כי עסק הנמצא בחצר הבית או בהמשך לבית בצמידות נתפש גם כמרחב מגביל שיש להתמודד עמו כל פעם מחדש והשוני בין השניים נעוץ גם בתחושות המשתנות בין המינים. 

באופן תאורטי ניתן להתייחס למרחב ההתנהלות של אתר צימרים פרטי בו מתגוררים המפעילים, כאל חלל  אחד המכיל את שני האלמנטים המרכזיים בו : הבית והעסק.  במצב זה המרחב המכיל נתפס כחלל  דינמי וגמיש עם אזורי ביניים ומפגש .

מאידך  ניתן לראות באותה זירה מרחב המכיל שתי ספירות נפרדות הגובלות זו בזו שאחת מהן היא טריטוריה ביתית אינטימית והשניה עיסקית, זאת אומרת זווית הראייה מפרידה את המרחב לשתי טריטוריות שונות לכאורה של בית: עסק.

שונות תפיסתית זו לגבי המרחב מתבררת כגולשת לתפקוד שונה באותו חלל ומזמינה מגוון פרדוקסים נוספים .

ההתנהלות המפרידה שבולטת אצל הנשים יוצרת הפחתה ביכולתן להרוויח יותר כפעילות בעיסוק בצימרים למרות השקעת האנרגיות הרבה, שכן חלק מהאנרגיות נעלמות בנסיון החוזר לסמן גבולות. רכיב  זה גורר הפרעה מתמשכת ולא מודעת המחבלת בפעילות כלכלית בעסק המבוסס על דימוי ביתי , המתקיים בתוך מה שמכונה  "תחום הנוחות המובהק של הנשים" –הבית- ואשר הנשים הן הסוכנות המרכזיות המניעות אותו.