שני

כל ילד וילדה, נער ונערה, גבר ואישה הינם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, צרכים מיוחדים ובסיסיים להתפתחות וצמיחה מקסימלית, צרכים בסיסיים הגורמים להם לאושר עילאי והצלחה מרובה.

האם קרה לכם בעבר שהגבתם למעשה או אימרה של ילדיכם ותחושת החמצה ליוותה אתכם, משהו בתוככם לא הרגיש לכם שלם, נכון ומתאים?

כמה מאיתנו משתמשים בתדירות כזו או אחרת במשפטים הבאים: "היא פגעה בי", "הוא עשה לי", "הם הכעיסו אותי", "הוא עצבן אותי", וכן הלאה. משפטים, אשר אם תשימו לב, מתחילים מהחוץ-פנימה, משהו חיצוני גרם למשהו פנימי. האמנם?

כמה מאיתנו ההורים באמת מקשיבים לילדינו כשהם מדברים? היכן תשומת הלב שלנו, להיכן נודדות מחשבותינו בלהט סיפוריהם? האם למה שהיינו צריכים לעשות קודם לכן או להיכן שנהיה אחר-כך?

לכמה מאיתנו ההורים, נקודות רגישות כאלה שכשילדינו לוחצים עליהן אנחנו פשוט "מאבדים את זה", "קופצים", "מאבדים שליטה"?!

מזל טוב! יש לכם בת...ויחד עם השמחה והאושר, מצטרפים גם רגשות ותחושות של אחריות גדולה, דאגות, חששות ופחדים, כל הורה ומידת הדאגה והחשש שלו.

נשאלתי פעמים רבות איך לגרום לילד להיות אחראי יותר? מה אני צריך לעשות בכדי שהילד יקח יותר אחריות על שיעורים, מבחנים, התארגנות הבוקר, התלבשות אכילה וכו' וכו' וכו'?

כהורים יש בנו את הנטייה לסחוב איתנו שק מלא בתחושות של חרטה ואשמה על "איך אמרנו", "איך עשינו", "איך הגבנו", "מה עשינו לא בסדר?" "איפה טעינו?" "למה זה מגיע לנו?" "איך היינו יכולים לעשות אחרת?"...

הורים רבים מחפשים דרך לקשר טוב יותר עם ילדיהם, למערכת יחסים פתוחה, קרובה, מעצימה ותומכת עם ילדיהם.