|
דף הבית » קבלה » מחוברים בכסף
מחוברים בכסףתוכן המאמר ● אודות אמירkush ● תגובות למאמר תאור שיטת הכלכלה החדשה הנדרשת: כלכלה שיתופית - ההפוכה מהכלכלה האגואיסטית הנוכחית בה יש תופעת התעשרות על חשבון שכר המינימום הקבוע של הציבור
מחוברים בכסף כתבה על שינוי השיטה הכלכלית, לשיטת הכלכלה השיתופית דרישה לצדק חברתי, מקורה בעוול חברתי. עוול הבא לידי ביטוי בדרכים רבות, כשהעיקרית ביניהן היא בצורת כסף, כלומר "כלכלה". מושג מדעי כביכול, המתאר את הקשר שבין האנשים על ידי החלפת מזומנים ביניהם ובכך, יצירת מעמדות שונים בהתאם לרווחים, הרצונות, הכשרונות והשאיפות של האזרחים. ובעצם, כאשר אותו "משאב", מוגבל ומלאכותי, הנקרא כסף, אינו זורם היטב במערכת הקשרים שבין האנשים, נוצרות תקיעות. נוצר העוול החברתי. נוצרות נקודות "ריכוזיות" רבות, גדלים הפערים בין המעמדות, מספר המעמדות עצמו קטן, השוק השחור פורח, השחיתות והשוחד חוגגים ובעצם, נוצר כאוס שסיבתו היא: זרימה לא נכונה של הכסף במערכת האנושית. כלומר, הסיבה למצב הנוכחי, לעוול החברתי, היא חוסר איזון הנוגד את החוק הטבעי שאומר: אנו מחוברים בינינו, באמצעות כסף. לא רק, אבל בחלק ניכר. אנו מחוברים בכסף אנו מחוברים בינינו בהרבה דברים, אך כסף, הוא כנראה תמיד הקש ששובר את גב הגבל שכן, הוא מבטא את צורתנו הכללית כחברה, כאנשים ואזרחים, בינינו לבין עצמנו ובעולם כולו. כסף, הוא סוג של רצפה שצריכה להיות שייכת לכולם, וכשהיא שייכת רק למיעוט - ולכל השאר בתנאים כאלו ואחרים, המועדים והנופלים נבהלים. הם מנסים להיאחז בכוח במה שאפשר ולהתאגד אל מול אלו שיש בידם מן המעות והמזומנים. הם אף יוצרים מהפכות ומחאות כנגד העיוותים הגדולים שנובעים מהפיכתו של הכסף לערך עליון. ערך שהביא להעלמת מס, לשוק עבדים וליצירת ציבור שחי במינוס ענק. או במילים אחרות, אנו מגלים שאין לנו אפשרות להרוויח בשיטת "כמה שבא לנו", בלי שזה יהיה על חשבון האחרים, מפני שהעובדות בשטח מראות דבר פשוט: אנו תלויים זה בזה באמצעות כסף כמשאב מוגבל. אי זרימתו המאוזנת במערכת , היא מקור הרעה ושאר תחלואתינו כחברה, ועניין זה מהווה אחוז נכבד מהשלילי שבמדינתנו. כלומר, עניין חוסר זרימתם של השטרות והמזומנים בין כל הידיים הנזקקות להם, בזמן הנכון וכאן הנקודה, שבה אנו מציעים להעלות לדיון הציבורי סעיפים וחוקים המביאים לידי ביטוי את התלות שלנו האחד בשני כקונים ומוכרים, כצרכנים ולקוחות אל מול עסקים ושירותים ובכלל, כציבור כלכלי של עובדים ומעסיקים, אשר מחוברים ותלויים האחד בשני בצורת כסף. היינו, לתמוך בכלכלה שיתופית, שפירושה, הפעלת שיטה אשר גורמת לתנועה מאוזנת של הכסף באמצעות חוק. חוק אשר לוקח בחשבון את התלות ההדדית הכלכלית/חברתית הזו שאנים חיים בתוכה ממילא - ועל פיה, להניע את המשק ואת המדינה בחקיקה מסודרת: 1 - שכר מינימום בטווחים: ממדרגת רווח מסויימת (נטו), של עסק, ארגון או אדם, יופעל חוק המחייב על מתן שכר גבוה יותר לעובדים. חוק שכזה צריך להיות מוגבל בתקרה, מדורג ומנוסח בצורה שקולה ומאזנת. ובמידה בה אותו "מרוויח", אינו מעסיק עובדים, או מעסיק כמות קטנה של כוח אדם יחסית, יחושב לו מס סוציאלי כלשהו, שיסבסד את אלו שאין ידם משגת. במצב שבו מעביד או בעל עסק כזה או אחר מרוויח סכומים גבוהים, תוך מתן שכר מינימום לעובדיו, כדוגמת קופאיות בסופר ועובדי מפעל שונים, הרי שנוצר כאן עוול. העוול מקורו בכך שאין חלוקה מינימלית עם אלו שהביאו ליצירת הרווח. מה עוד, שבמצב הנוכחי, המאפשר לכל עסק להתרחב על ידי העסקת עובדים בסכומים מגוכחים, נוצרת תרבות ניצול בדומה לשוק עבדים. אם יהיה חוק המחייב מתן שכר מינימום בטווחים, הרי שזרימת הכסף בשוק תשתנה ותתאזן. במצב שכזה, שבו בעלי עסקים יקחו בחשבון את שכר עובדיהם, על חשבון הצלחותיהם, תחל תחרות אמיתית בשוק על לב הצרכנים. זאת מפני שבכדי להתרחב, יש צורך בתשלום גדול יותר לעובדים ולכן, צורך ביותר קונים. הקונים שיתחרו על כיסם, ישלמו פחות, יקבלו שירות טוב יותר ובכך, יביאו לתחרות בין עסקים. התלות ההדדית שלנו באמצעות החיבור בכסף, דורשת שינוי עמוק בנקודת המבט שאליה הרגילו אותנו, שבה שכר המינימום הוא קבוע, בלי שמשנה עד כמה האחרים מתעשרים על גבנו כציבור עובדים. איזון ההכנסות וההפרשים בין ההכנסות השונות בשוק, יביא ליצירת מעמדות נוספים והקטנת הפער ביניהם, כך שיחול דירוג בריא בין האנשים. דירוג המאפשר לכל אדם לחיות ברווחה וכבוד ובטחון כלכלים ובהתאם לכך, להתקדם ולהרוויח יותר בשוק עם תחרות בריאה ומאוזנת. 2 - פיקוח שמאות על שוק הדירות: בישראל, אין מספיק נדל"ן ולכן, השימוש בו כמשאב ליצירת רווחים גדולים על ידי רבים, מעוות את השוק הכלכלי ומונע איזון בין היצע וביקוש ובין מחיר ריאלי למחיר נורמלי, אם במכירה ואם בהשכרה. מסיבות אלו, יש צורך בשמאים, אשר מעריכים את השווי הריאלי של נכס כלשהו המוצע למכירה או להשכרה. כמובן שניתן יהיה לערער על כך ולאפשר מנגנון בריא להערכות נכונות. ובהתאם להערכה זו שנקבעת סופית, יוטל מס של 50 אחוז על כל רווח נוסף. כך לדוגמא, אם בית כלשהו מוערך באופן ריאלי, תוך לקיחת יכולתיו של ציבור הקונים, בסכום של 1000000 ש"ח, על כל שקל נוסף של רווח, יוטל מס של 50 אחוז. בצורה כזו יוקטן שוק משקיעי הנדל"ן הגורפים רווחים על מעוטי היכולת, תחול עלייה במכירה והשכרה במחירים ריאלים ובהתאם לכך, יתוקן העוול החברתי בתחום הדיור אחת ולתמיד. לשיפוטכם... הכתבה בהשראת אתר "משמעות" www.mashma.co.il - - מהמאמר "לו הייתי ביבי"
דירוג המאמר: לא דורג עדיין
עד כה לא נרשמו תגובות למאמר.
|
תגידו, במה בדיוק האדם דומה לעץ, במראה? בתכונות? בפירות?
כל המידע המופיע בעמוד זה הינו מידע כללי בלבד. אין בו כדי להוות ייעוץ מוסמך, או חוות דעת מוסמכת. על הקורא לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי או חוות דעת לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.
הנך נמצא כאן: מחוברים בכסף


מחבר המאמר:
פורסם בקטגוריה:
מספר צפיות: 143 פעמים
מספר תגובות:
תאריך פרסום: 21.10.11
תגובות למאמר 