הרצאה על אמונה + אתאיזם + אלוהים - למה אמונה = כפירה באלוהים ובאמת?

הפעם אני הולך לדבר ולהסביר על אמונה אתיאיסטית

וברור כי גם האתיאיסטים הם אנשים מאמינים, מאמינים שמה שהשכל שלהם אומר זה נכון

ומישהו יכול להוכיח שמה שהלוגיקה אומרת זה נכון? אי אפשר להוכיח, אתה יכול להאמין שמה שהלוגיקה אומרת זה נכון, ולכן גם האנשים האתיאיסטיים הם אנשים מאמינים.

אבל הפעם אני רוצה להסביר בכלל מה אלו הנקראים מאמינים הם אתיאיסטים וכופרים באלוהים, ועצם האמונה היא כפירה באלוהים

אלוהים פירושו מחויב המציאות, והישות שקיומה מחויב לפי הדת, הישות המהווה את הכל

והדבר האמיתי היחיד בעולם, הוא מחויב המציאות, ורק האמת מחויבת, והמהות של האמונה פירושו חוסר ידיעה, ומי שיודע את אלוהים, באותה רמת ידיעה שאלוהים יודע את עצמו

הוא לא מאמין, הוא יודע, הוא חווה את האלוהות, ידיעת הבורא, זו היא אי כפירה באלוהים לחוות את אלוהים ללא נפרדות

אבל ברגע שאדם מאמין הוא נאחז בשקר, נאחז בשכל, כי מי שאומר שהוא מאמין בלי שכל

אז למה אתה מאמין דווקא בזה ולא במשהו אחר, ואדם אומר, " לא אני יכול להוכיח לך שבזה צריך להאמין", וזה עדיין הישענות על השכל.

הרעיון שאדם לא נולד מאמין, לא נולדת והאמנת שיש משהו בחלל, אמונה מתפתחת על ידי התבוננות, ואז זה אומר שזה נשען על שכל, זו לא אמונה, ואין פה תרתי משמע

ומה שאנשים קוראים אמונה, זה בכלל שכל.

ואם אין סיבה למה אתה מאמין בדבר, משוגע מוחלט, זו אמונה

אבל לכל אחד יש סיבה למה הוא מאמין באלוהים, כי הוא חושב שהתורה נכונה

שהוא שמע שקרה משהו שגרם לו לחשוב שיש אלוהים וזה נשען על שכל ולכן זו כפירה

כי אלוהים זה מחויב, ושלמות הידיעה היא שהאדם ידע את האלוהים בשלמות

ופירושו להבין בשכל האנושי מה זה אלוהים.

ומהותו של השכל נוגדת את הבנת האלוהים, כי אלוהים, מהותו זה ההפכים

והשכל לא קולט את ההפכים, ומי שמשתמש בשכל שלו עד הסוף, יגיע לידיעה לא לוגית, הוא משתמש בחוקי הלוגיקה להבין את מה שאינו לוגי, מעל השכל.

וכל אמונה פירושו כפירה באלוהים, וידיעת אלוהים זו השלמות, ומהותה של האמונה זו אחיזה בשקר, האמת לא צריכה שתאמין בה, אתה יודע אותה, בדבר שיקרי אתה יכול להאמין.

כל עניין האמונה זה לצורך השקר, השקר שיש טוב ורע, כדי לחיות פה בעולם הזה

האמונה היא בשביל שתהיה חיות לשקר, שיהיה קיום לעולם זה.

ואילו לא היתה יכולה להיות אמונה, האדם היה רק כמבין את הבורא, את האחדות

ולכן יש אמונה שהאדם יחיה בעולם, שיהיה צמצום השכל, אבל יחד עם זאת האדם צריך להבין.

מי שמאמין מפחד לאבד את האמונה, זה ספק, כי אם היית יודע לא היית מאמין, היית יודע.

אני חושב במה להשתמש במקום מילה כפירה, וההפך של כפירה זו אמונה, ו

אם אדם מבין משהו, וברגש מרגיש משהו אחר, הוא עדיין בנפרדות.

והאדם צריך להכיל בתוכו את השכל, את הרגש של האינסוף, אלוהים שהוא השלמות.

אלוהים מצד האמת לא מאמין ולא יודע שהוא קיים, כי אין עוד מלבדו, ואז מה שייך להגיד אלוהים.

האדם בשכל האנושי צריך להגיע בשכל שלו, צריך לחוות את האין אני ויש אני.

אלוהים לא חושב על שום דבר, ואין גבול ואין הגדרות, ואין רצון בכלל

וכך אדם צריך לחוות את הידיעה בשלמות, שהוא לא יודע את המוגדר.

הוא ההוויה עצמה בלי לדעת את עצמו בכלל. וזו תכלית הידיעה, שלא נדע.

ושיהיה לכולם המשך יום של חוסר אמונה מוחלט, אלא רק של ידיעה שלמה ומלאה של המחויב

דהיינו חוסר ידיעת המוגדר.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il | מרצה הרצאות ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן אימון אישי בנושא הרצאה, פסיכולוגיה, רעיונות, טוב, פסיכולוגיה ועוד ...