יפן כיצרנית רכב מובילה

במשך העשור האחרון גדל הקונצרן היפני בצורה משמעותית כל כך עד שבשנת 2006 עבר בהיקף היצור והמכירה את ג'נרל מוטורס האמריקנית, שהיה קונצרן הרכב הגדול בעולם מאז שנות העשרים של המאה הקודמת.

כיום קיימות ביפן ארבע קבוצות עיקריות של יצרניי רכב- טויוטה, הונדה, ניסאן וסוזוקי. גם חטיבת מזדה נמצאת ביפן, אך היא מיוצרת תחת קונצרן פורד האמריקאי. מתוך כל אלה כאמור, הקונצרן הגדול ביותר הוא קבוצת טויוטה שקצב היצור הממוצע שלה עומד על המספר האסטרונומי של כ-9.1 מיליון כלי רכב בשנה.

איפה זה התחיל לצמוח כל כך?

השוק היפני ביצע פריצת דרך משמעותית כאשר בשנת 1988 נולד לטויוטה מותג החדש העונה לשם לקסוס. באמצעותו ניסתה הקבוצה להיכנס אל השוק האמריקאי היקר כל כך לליבה, בכך שתיתן מענה למכוניות היוקרה האירופאיות מתוצרת גרמניה, בריטניה ואיטליה. לקסוס בהחלט נתנה מענה יפה וכיום ביחד עם המותג אינפיניטי של ניסאן - רנו, תופסות המכוניות היפניות נתח משמעותי משוק מכוניות היוקרה בארצות הברית.

תחת כל קונצרן יפני שכזה (למעט סוזוקי), נמצאות חברות בת המייצרות מותגים מצליחים משלהן. כך לדוגמא, קבוצת טויוטה אמנם מייצרת ומשווקת דגמים המוכרים לכולנו ומזוהים עם הקבוצה כמו טויוטה יאריס או טויוטה לנדקרוזר, אך בנוסף לכך אחראית הקבוצה גם על פסי הייצור של סובארו, דייהטסו וכאמור לקסוס. דוגמא נוספת היא קבוצת הונדה אשר אחראית גם על המותג אקורה שמשווק בעיקר בצפון אמריקה.

אם נביט על נתוני ייצור המכוניות, נוכל לראות כי יפן מובילה את השוק העולמי בצורה ברורה ומוחלטת. כך, בשנת 2008, בעוד שביפן יוצרו למעלה מ-11 וחצי מיליון מכוניות, בסין שהיא המדינה הבאה אחריה בהיקף ייצור המכוניות, יוצרו רק קצת יותר מתשעה מיליון ושלוש מאות אלף כלי רכב. כשנכניס למשוואה גם את ההפרשים בין גודלן של שתי המדינות וכמות כוח העבודה הנמצא בכל אחת מהן, נוכל לעמוד על הצלחתה של יפן בתחום.

הפילוסופיה של חברת טויוטה

אחרי שסיימנו להכריז על יפן כמובילה העולמית בייצור מכוניות. בואו ניתן מעט רקע על הקבוצה המובילה אותה: חברת הענק טויוטה התחילה עם השם טויודה (על שם הבעלים) שמשמעותו ביפנית ערוגת אורז פורה. בשנת 1937 הוחלט להחליף את שמה של החברה לשמה הנוכחי בעקר בגלל העובדה שהשם טויוטה דורש בדיוק שמונה משיכות מכחול- מספר מזל בתרבות היפנית.

הפילוסופיה העסקית של חברת הענק היפנית מורכבת מארבעה עקרונות:

1. קבלת החלטות ניהוליות על בסיס חשיבה לטווח ארוך.2. יצירת והנעת תהליכים לפתרון בעיות.3. הבנה כי פיתרון בעיות שורשיות מניעה את הארגון כולו ללמידה.4. השקעה בכוח האדם של הארגון.

אם נסתכל על העובדות בשטח, כנראה שבארבעת העקרונות הפשוטים הללו נמצאת עוצמה כלכלית רבה. אחרי הכל, עם המציאות אי אפשר להתווכח והמציאות היא שיפן מובילה את שוק המכוניות העולמי ואת יפן מובילה לא אחרת מאשר קבוצת טויוטה.