טיולים לשבת לגן הארכיאולוגי בית שאן

לאוהבי הארכיאולוגיה נמליץ לנסוע במסגרת טיולים לשבת לגן הארכיאולוגי בבית שאן. ביקור בגן לאומי זה מלמד על מקומה המרכזי של בית שאן בתקופה הרומית, וחושף את המטיילים לממצאים ארכיאולוגיים מדהימים שנתגלו במקום.

טיולם לשבת באזור זה מתחילים כבר בכניסה לאתר, שבו מוצג דגם של העיר הרומית. מדגם זה ניתן ללמוד על ההיקף הגדול של העיר, שבשיא פריחתה התגוררו בה כארבעים אלף תושבים. הסיבות לכך שבעיר זו חיו אנשים כה רבים הן: מים בשפע ומיקומה של העיר על הדרך שבה עברו שיירות מהגלעד למצרים. שיירות אלו הובילו חיטה, יין, שמן, תבלינים ובשמים. בעיר בית שאן עצמה גידלו התושבים חיטה, יין ושמן ופשתן ושמעה של בית שאן יצא למרחוק גם עקב הבדים שיוצרו בה.

באתר עצמו יוכלו אלה שעורכים טיולים לשבת להתחיל בסיור בתיאטרון הרומי. ראשיתו של רעיון התיאטרון הוא ביוון העתיקה, שם הוא היווה חלק מפולחן אל הפריון דיוניסוס. החגיגות לכבודו של דיוניסוס נערכו בעונת האביב, והן כללו צעדות, תחרויות והצגות טראגיות שהועלו על בימת התיאטרון. תיאטרון בית שאן הכיל כ-7,000 מקומות ישיבה ונחשב לתיאטרון גדול. גודלו מלמד על היקף הפעילות החברתית והכלכלית בעיר.

בחלקה המערבי של העיר נמצא בית המרחץ. אמנם המבנה הקיים הוא מהתקופה הביזנטית, אבל הוא נבנה על יסודותיו של בית מרחץ רומי. בית המרחץ קיבל את המים מאמת המים של נחל האסי ואת שרידי התעלה ניתן לראות בצידו המערבי של בית המרחץ. משם המשיכו המים לזרום לחלקים אחרים בעיר לשירותים ציבוריים, לתחנות הקמח ולמזרקות.

ביציאה מבית המרחץ יגיעו המשתתפים במסגרת טיולים לשבת לרחוב שדרכו יעברו ליד טחנת קמח, שירותים ציבוריים ובהמשך למרכז העיר ולתיאטרון. הרחוב מרוצף באבני בזלת ובמרכזו תעלת ניקוז של גשמי חורף שהובלו בתעלה לכיוון נחל חרוד. בשני צידי הרחוב שורה של עמודים שעליהם ניתן לראות כתובות חרוטות ביווניות.

בצידו המערבי של הרחוב נמצאים סימנים של רצפת פסיפס ובסמוך לה פתחיהן של חנויות. בקצהו המזרחי של הרחוב, מקדש רומי, שיש המייחסים אותו לאל דיוניסוס ואחרים לאל זאוס. כלומר, בתקופות שונות סגדו לשני אלים אלה, כל אל בתקופתו.