האם הטעם של מי השתייה שלכם חשוב לכם?

בשורה התחתונה, אשר איתה נפתח, בישראל חיים כיום אזרחים שצורכים את מי השתייה שלהם משלושה מקורות עיקריים: מים מטוהרים, מי ברז או מים מבקבוקי פלסטיק. הטעם של כל סוג מים שונה מהאחר.

מתוך קבוצות אלה הקבוצה הגדולה ביותר היא צרכני מי ברז, שכן קבוצה זו כוללת גם צרכנים של מים מטוהרים : כן, ויש לומר זאת בגלוי וללא חשש, טיהור מים נעשה על מי הברז שלנו. יש בכך רק יתרונות, ודאי כאשר אנו משווים מים שעברו טיהור למים שלט עברו אותו ומשומרים בבקבוק פלסטיק.

נתחיל בכך שמי הברז בישראל הם באיכות טובה ואף טובה מאוד. מדינות מתקדמות רבות היו רוצות להגיע לרמת המים הזורמים אצלנו בברזים, וכמובן שיש מדינות משופעות מים (תחשבו נורווגיה) שבהם זורמים אינסוף מי קרחונים טהורים בברזים. אבל גם מולן מתהדרת ישראל בתשתית ראוייה ובמוצר נקי ובריא.

מדוע פונים אנשים לתהליך של טיהור מים, אם כך?

שיטת אוסמוזה הפוכה

ובכן, בערים רבות בארץ מי הברז הם לא ממש טעימים. זה נובע לפעמים מצנרת ישנה ואולי חלודה בחלקים ממנה, מתשתיות וותיקות ביותר, מאיכות מי תהום נמוכה, מהצטרפות של חומרים זרים לצנרת – וכאן כבר כן מדובר על סיכון בריאותי, שכן בתלות בסביבת החיים, צנרת המים יכולה לספוח אליה מזהמים דוגמת מתכות כבדות המצויות בשפכים תעשייתיים, שמנים המחלחלים מתחנות דלק, מוסכים, תחנות אוטובוס מרכזיות ועוד ועוד. הגורם הבריאותי מניע ברוב המקרים את מי שמתעניין בתחום טיהור מים ביתי ומתקנים כגון בר מים מטוהרים וכד', ובאופן כללי מתקנים שמטהרים מים על ידי שימוש בשיטה של אוסמוזה הפוכה ברובם [ולעיתים בשילוב UV] כאשר המים המתקבלים לאחר תהליך אוסמוטי הפוך של טיהור מים נחשבים לצלולים לחלוטין, ולעיתים אפילו מתקרבים לרמת מים מזוקקים שבשל היותם טהורים לחלוטין הם מוזרמים על גבי אבן מיוחדת, המורכבת ממינראלים אותם סופחים המים בחזרה בדרך לגופנו.

תהליך ביתי של טיהור מים מבטיח לנו שני דברים – ראשית, מים טריים לחלוטין, שלא נקוו ועמדו ובטח לא בוקבקו ללא טיהור, ושנית מים צלולים ונקיים, שעברו תהליכים יעודים דוגמת אוסמוזה בהם הם נדחפו בכח דרך ממבראנה והודות לתהליך פעפוע עברו לצד השני רק מים.